פסטיבל השוצ'י
הפוסט הבא הוא לא לציניקנים שבכם. מי מכם שעם השנים הספיק לפתח

 בשבועות האחרונים אני מרגישה תחושה חמימה בבטן, משהו נעים כזה, עוטף. לא הצלחתי בדיוק לעמוד על קנקנו אבל נהנתי כל עוד הוא נמשך.

למי שתהה לאן נעלמתי בימים האחרונים, אספר בקצרה.

שוצ'י, הסוכנת  של "דרך נשית" בהודו הגיעה לביקור חברי קצרצר בארץ הקודש. כמובן שאירחתי אותה בביתי הצנוע  בדיוק כפי שהיא נוהגת לארח אותי בביקוריי בהודו.  

יחד עם עדי אדר, צלמת הבית של "דרך נשית" ,שידעה לתרגם כל רגש שלנו לכדי תמונה ,טיילנו בנופיה המדהימים של הארץ, ביקרנו ביערות הכרמל וכשירדנו לחוף הבונים, שוצ'י לחשה לי: "וואו, זה ממש מזכיר לי את המלדיבים".תהיתי אם זה בגלל שטרם הספיקה להתאושש ממסיבת הפיג'מות ערב קודם לכן, שבו הצטרפה אלינו מיכל ארליך, מדריכה ותיקה אצלי, שהיא גם חברתי ואשת סודי, שבאה לביקור מולדת בחודש האחרון.

באחד הערבים לקחתי את שוצ'י לארוחת ערב במסעדת "בן חמו" באור עקיבא. מסעדה מזרחית עם בשרים על האש.  העובדה ששוצ'י טבעונית לא הפריעה להנאה הגדולה שחשה בכל ביס בקוסקוס המרוקאי ובשלל הסלטים שהוגשו לשולחננו כיד המלך.  אני זוכרת שנכנסנו חזרה לאוטו, שוצ'י אמרה בעיניים מחייכות שביקרה בהרבה מקומות בעולם וזו המסעדה הטובה ביותר שאכלה בה והיו בה טעמים שלא הכירה מעולם.

במשך הביקור הלא ארוך במיוחד, הרבה תוכנן לשוצ'י שלנו.  ערב אחד נפגשנו עם מטיילות שלי מטיול לדרום הודו בינואר האחרון. אורית זילברמן היקרה אירחה אותנו בביתה בכרכור.  היה ערב מקסים, צחקנו,התעדכנו אחת בחייה של השנייה והבטחנו שזה לא יהיה המפגש האחרון. 

במוצאי השבת, אירחה אותנו אלה ממן, יחד עם עוד מטיילות מהטיול של פסטיבל ההולי במרץ האחרון. אלה היא אישה שלא מפסיקה לרגש אותי בנתינה האינסופית שלה ובשמחת החיים המדבקת שלה. היה מפגש מצחיק, מעניין וכיפי. פנים מחייכות  מכל עבר שלא מפסיקות לפרגן לי ולעסק שהקמתי בעשר אצבעות ובעמל רב. נפרדנו לא לפני שהבטחתי להן טיול המשך לבוגרות הודו, משהו שיהיה שווה לחכות לו..

בערב האחרון לפני החזרה של שוצ'י להודו, נפגשנו עם קבוצה נוספת של מטיילות "דרך נשית" - אוגוסט 2016, אצל נעמי דוד, שפתחה את ביתה ברוחב לב ובאהבה גדולה.  שפע של אוכל, חברה טובה, מוזיקה הודית וריקודים כמיטב המסורת ההודית עם הרקדנית הנפלאה יעל טל, מה עוד אוכל לבקש???

אז כפי שבטח הבנתם, ההרגשה החמימה הזו בבטן, זו... אהבה.

תודה לקב"ה שדואג להפגיש אותי במסע שלי עם אנשים טובים בצידי הדרך. תודה על השפע בחיי. 

רוני.