נירית לשם - פסטיבל ההולי מרץ 2018 ודרום הודו נובמבר 2018

"התעוררתי אחרי שעתיים. מביטה בשעון ולא מבינה איפה אני, והמחשבה הראשונה היא "לא יודעת מתי קבעו ... איפה ?" ומיד ההכרה פוגשת אותי. הלווו , את כבר לא שם !!! "
אז כן, נכון, פיזית נחתתי חזרה בבית. לראש וללב ייקח קצת יותר זמן לקלוט ולעכל את המידע הזה. 
מרגישה שהמילים תודה ואפילו תודה רבה מאד אינן מבטאות את הכרת הטוב שאני מרגישה בצורך האמיתי והכן לומר, אך אינני מוצאת ביטוי חזק יותר.

לרוני שתפרה יצירה כה נפלאה בחוטי זהב משובחים המשתלבים ונארגים לאיכויות בלתי מתפשרות בדמות סיון הנפלאה, המנצחת ומובילה במקצועיות וברגישות על חבורת הבנות, המיוחדת והמאתגרות, שנתגבשה לאריג נעים למגע, בעל צבעוניות שופעת ומרהיבה, העוטף בתחושה רכה ומחמם כצעיף פשמינה יקר ערך. 

מחבקת מעומק הלב ומודה מודה מודה לכולכן. לא לוקחת דבר מכל התקופה הזו כמובן מאליו.
בהערכה רבה, נירית

כך כתבתי כשחזרתי לפני כ- 8 חודשים.

היום הייתי חוזרת בדיוק על אותן מילות התודה וההוקרה, באותה התפעמות ראשונית מההיתכנות של עוצמת החוויה החזקה ושפע ההתרגשויות שליווני במסעי השני להודו באותה מסגרת.

זה לא מקרה זו תוצאה של עבודת צוות קשה ומדוייקת עם הקפדה על כל פרט ופרט. 
אולי הפעם הייתי משנה את דימוי "מארג הפשמינה" ומשווה זאת לגן עדן עשיר וצבעוני, בו מצאתי עצמי מרחפת. שפע צבעי המקדשים, המגוון המופלא של צבעי הצמחים והפרחים, ריחות התבלינים והטעמים שאפפו אותנו, ומעל הכל - רוחה ויכולתה הבלתי ניתנת לתאור של סיון שהובילה אותי לתחושה נפלאה של ריחוף שמימי.
תודה גדולה לרוני, לסיון ולכל המושכים בחוטים מאחורי הקלעים.
תודה לכן נשים יקרות שזכיתי לחוות כל זאת איתכן. 
באהבה."
נירית לשם - פסטיבל ההולי מרץ 2018 ודרום הודו נובמבר 2018